מיומנו של חוקר 26 : "מישהו גנב את הזהות שלי"

"מישהו גנב את הזהות שלי ..."

בשנים האחרונות, למרות אמצעי הזהירות הרבים שגופים רבים נוקטים, מקרים של "גנבת הזהות" נעשים שכיחים יותר ויותר.

במהלך שנותיי כחוקר נתקלתי מספר פעמים בלקוחות אשר גילו לפתע כי אדם שהם אינם מכירים "השאיל" מהם את זהותם והבינו כי ההשלכות לכך יכולות להיות הרסניות.

כך היה גם במקרה של יובל, בחור בן 30, אשר שירת איתי בצבא.

יובל התקשר ואמר: "ראיתי את הסיפורים שאתה כותב, והבנתי שאתה חוקר פרטי. אני זקוק לעזרתך בדחיפות!". עוד באותו היום נפגשתי עם יובל בביתו, יחד עם רעייתו.

יובל סיפר כי המקרה ארע לפני מספר חודשים. הוא קיבל טלפון מחברה אשר מוכרת מוצרי חשמל בדרום ומסרה לו כי ההמחאה שהוא מסר חזרה, וכעת יש לו חוב שעליו לשלם בדחיפות – אחרת יפתחו בהליך משפטי נגדו.

יובל, שלא הבין בתחילה במה מדובר, ענה להם שמדובר בטעות בזיהוי. הוא איש היי-טק שמעולם לא רכש מוצרי חשמל בחברתם. מעבר לכך, בשנים האחרונות הוא לא הגיע לאזור. השיחה נותקה, ויובל המשיך בחייו.

במשך חודש הוא לא שמע יותר מאותה החברה, לכן הניח כי אכן היה מדובר בטעות תמימה. אך כעבור זמן מה הוא קיבל בדואר מכתב מעו"ד, המייצג חברה אחרת, ובו נטען כי הוא חייב להם כספים עבור מוצרים שרכש מהם.

יובל, אשר לא הבין כיצד ייתכן הדבר, התקשר אל העו"ד, שסיפר לו כי ישנן מספר המחאות שלו שחזרו. יובל השיב כי אין זה הגיוני, הוא לא השתמש בפנקס ההמחאות שלו כבר תקופה ארוכה, והוא משתמש רק עם בכרטיס האשראי שלו.

יובל המשיך לקבל טלפונים ומכתבים מגורמים שונים. חלקם עסקיים אשר טענו כי הוא רכש מהם מוצרים, אך יותר גרוע – היו מספר טלפונים מטיפוסים מפוקפקים שהתקשרו אליו באמצע הלילה ואיימו עליו שאם לא ישלם בהקדם, יאונה לו רע.

למרות שיובל ניסה להסביר לכל אותם אנשים כי מדובר בטעות בזיהוי, אף אחד מהם לא קיבל את הסבריו והם המשיכו לדרוש את כספם בחזרה.

הסברתי ליובל שאני רוצה להתחיל מההתחלה, וביקשתי ממנו את פרטי העסקים שטענו שהוא רכש מהם מוצרים.

פניתי אל אותם עסקים, כאשר אני מציג את עצמי כקרוב משפחתו של יובל אשר מעוניין לעזור לו בנושא. העסקים הראשונים אליהם פניתי, סרבו לשמוע ממני. הם מסרו כי העניין בהליך משפטי, יובל הוא נוכל ואין להם שום רצון ליצור קשר עם אף גורם מטעמו.

לאחר מספר ניסיונות הגעתי לבעל עסק בדרום, איתן, שגילה הבנה רבה והזמין אותי לעסק שלו. ביקשתי ממנו שיספר לי את הסיפור, ויתאר בפני את הבחור שרכש ממנו את המכשירים.

איתן תיאר לי גבר כבן 50, מלבין שיער ובעל כרס קטנה. הוא הציג בפני את ההמחאה שקיבל מאותו גבר.

הצגתי לפניו את תמונתו של יובל, והסברתי לו כי מדובר בהבדל של "שמים וארץ" בין שני האנשים האלה. יובל הוא בחור צעיר (כבן 30), ואין הוא עונה לתיאורו של הגבר המתחזה אשר רכש ממנו את המוצרים.

כאשר התבוננתי בהמחאה ניתן היה לראות כי הפרטים על המחאה זהים לפרטים של יובל; שם מלא, מספר תעודת זהות, כתובת וטלפון. בפגישה נוספת עם יובל, הוא אמר לי שמעולם לא היה לו חשבון בנק בסניף הזה, ואין הוא מבין כיצד זה ייתכן. הסברתי ליובל שבמקרים כאלה חשוב ללכת עוד אחורה, מכיוון שכאשר לומדים את העבר ניתן לדעת הרבה ביחס להווה.

ביקשתי ממנו לספר לי על כל דבר מוזר/חשוד שקרה לו בחודשים האחרונים: שיחת טלפון מאדם זר או כל מקרה חריג שהוא יכול לחשוב עליו. יובל חשב במשך מספר דקות ארוכות ואמר שהוא לא מצליח לחשוב על משהו כזה.

אבל שנייה לפני שעמדתי לעזוב, הוא לפתע מלמל שהוא לא יודע אם זה חשוב, אבל לפני כחצי שנה הוא איבד את תעודת הזהות שלו. עניתי ליובל שזה "סופר חשוב"! ככל הנראה, אדם לקח או מצא את תעודת הזהות שלו ועשה בה שימוש לרעה.

הלכתי אל סניף הבנק בו הונפקו פנקסי ההמחאות בשמו של יובל. פניתי למנהל הבנק והסברתי לו כי לפני מספר חודשים נכנס לסניף הבנק שלהם אדם, אשר פתח חשבון בנק פיקטיבי.

לא ברור איך אותו אדם ביצע זאת, חרף כל נהלי האבטחה שאמורים להיות בבנק – אבל זה קרה. ביקשתי ממנו לבדוק ברשומות שלהם מתי נפתח החשבון, ואז לפנות למחלקת האבטחה על מנת לצפות בסרטונים ואולי מהם ללמוד יותר.

מנהל הבנק לא שש לעזור לי. הוא אמר לי שהמידע הזה הוא מידע חסוי של הבנק בלבד, והם לא יכולים למסור אותו לצד ג'.

הסברתי לו שאם אני לא אחקור את זה תמיד אפשר לבקש ממשטרת ישראל לחקור את זה ואז גם הבנק יצטרך לתת הסברים איך הם התרשלו באופן כל כך חמור, ונתנו לאדם לפתוח חשבון בנק עם תעודת זהות מזויפת מבלי לבצע את כל הבדיקות הנדרשות.

בשלב זה מנהל הבנק התרצה. לאחר המתנה ארוכה עלה בידינו למצוא את הסרטון ולצפות בו.

זיהינו אדם כבן 50 שנכנס אל הבנק, ממתין מספר דקות בתור ובסופו של דבר, לאחר הליך יחסית זריז, הוא מצליח לפתוח חשבון בנק. בסרטון לא הצלחנו לזהות שום פרט מזהה שיכול להוביל אותנו אל אותו אדם מתחזה.

לא ויתרתי. ביקשתי ממנהל הסניף שיציג בפני גם את הסרטון של המתחזה כאשר הוא הגיע לסניף על מנת לאסוף את פנקסי ההמחאות. קיוויתי שאולי שם אצליח לראות משהו שלא היה ניתן לראות בסרטון הראשון.

ואכן, כך היה! בסרטון השני הצלחתי לזהות כי על תיק המתחזה מתנוסס לוגו של חברת אוטובוסים גדולה ומוכרת בארץ. אמרתי לעצמי – זה יכול להיות רמז, אמנם קלוש, אבל רמז.

כי ייתכן והוא קיבל את התיק במתנה או שהוא שייך לבן משפחה. עם זאת, ידעתי שזה קצה החוט היחיד שיש לי – ואיתו אני חייב להתקדם בחקירה.

פניתי לחבר טוב שעבד פעם בחברת אוטובוסים גדולה. הוא אמר לי שאין הוא יכול לעזור לי בנושא, אבל אחיו הוא הסדרן של אותה חברת אוטובוסים באזור המרכז, לכן אין נהג שהוא לא מכיר.

נסעתי מידית למשרדו במרכז הארץ. לא הסברתי לו במה מדובר, רק סיפרתי לו שאחיו שלח אותי ורציתי לדעת אם יוכל לזהות מהסרטון הקצר אם מדובר בנהג שלהם.

הספיקה לו שנייה אחת להביט בסרטון ואמר: "ברור, זה שלמה! הוא נהג ותיק שלנו." הוא לא הוסיף לשאול אותי שאלות, והעביר לי את פרטיו המלאים של הנהג שלמה.

עם כל החומר שאספתי, יצרתי מיידית קשר עם יובל, אשר ניגש להגיש תלונה במשטרת ישראל.

חודש לאחר מכן, יצרתי קשר עם יובל. הוא סיפר לי שהוא הגיש תביעה כנגד הבנק בשל רשלנות, ועל כך שהם נתנו יד לאדם עם "זהות הגנובה". לאחרונה סיפר לי יובל כי כל התביעות נגדו הוסרו.

*אם אהבתם את הסיפור אשמח לשיתוף שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@gmail.com **תודה רבה לטל חגי על עריכת התוכן. *** תודה רבה לעמיחי שרגא על הצילום. **** הצילום הוא אילוסטרציה. ***** רוצים לראות את הפרקים הבאים של יומנו של חוקר, תעשו "לייק" לעמוד. (יומנו של חוקר - 26) פורסם לראשונה בינואר 2015