מיומנו של חוקר 60 : "הטרדה מינית"

"היא הרסה לי את החיים". "אין לי עבודה, אין לי זוגיות והפסקתי לישון בלילה ..." יאיר, בחור בן 35 מצפון הארץ, נפגש איתי בדירה של אחיו, גיל, באזור השרון בה הוא מתגורר בחודשים האחרונים. כשפגשתי את יאיר ראיתי גבר שבור לחלוטין, וניתן היה לזהות לפי פניו הנפוחות כי זמן קצר קודם לכן הוא בכה. אחיו ביקש ממנו לצאת למרפסת להירגע ובינתיים הספקתי לשוחח קצת עם אחיו. "אל תראה אותו ככה", אמר גיל. "הוא גבר חזק, היא שברה אותו לגמרי". גיל הכין לי קפה ממכונת הקפה שלו. הבנתי שהוא חובב קפה כי הוא התעסק בהכנת הקפה כ-10 דקות והרבה לשאול אותי שאלות על איך אני אוהב את הקפה שלי, עד שהייתי בטוח שהשלב הבא הוא לנסות למכור לי את המכונה או משהו דומה לזה. יאיר חזר מהמרפסת והתנצל שהוא יצא מהחדר. "תסלח לי. הימים האחרונים היו עבורי ממש קשים", התנצל. הסתכלתי עליו במבט מבין ואמרתי לו שזה בסדר גמור. יאיר, הבכור מבין שלושה אחים, קיבל לידו את ניהול העסק של אביהם המנוח, לפני כ-10 שנים – לאחר מות האב. הוא היה אז "ילד" בן 25 ללא ניסיון עסקי, ולאחר תקופה ארוכה בה אביהם היה חולה והם היו צריכים להתמודד עם המוות שלו. לא היה לו יותר מידי זמן להתאפס והוא הבין שאם הוא לא ייקח על עצמו את העסק, אז העסק יקרוס ועובדים רבים ימצאו את עצמם ללא מקור פרנסה. יאיר אסף את עצמו ובסיוע של אחיו עם המון תעוזה ועבודה קשה, הוא לקח עסק גוסס והצליח להפוך אותו למשגשג. הבעלות על העסק מחולקת כאשר 60 אחוזים מהעסק בבעלותו ובבעלות שני אחיו, גיל ורון. 40 אחוזים נוספים מהעסק בבעלות דודים שלו, חיים ואהרון (אחיו של אביהם המנוח), אשר במשך שנים עובדים כפועלים בעסק. גיל המשיך וסיפר כי יאיר פשוט הציל את העסק בניהול שלו, ובמידה והוא לא היה לוקח את העניינים לידיו – ללא ספק, הם היו נשארים ללא מקור פרנסה. הם סיפרו כי אביהם ניהל את העסק במשך שנים רבות ביד רמה, אך בשנתיים האחרונות לחייו חלה. במשך תקופה הוא הסתיר מכל הקרובים את המחלה, אך בסופו של דבר ההסתרה הייתה חזקה ממנו וזה פגע בעסק. באותה תקופה הם היו בחורים צעירים, ללא כל ניסיון עסקי ולא כ"כ ידעו כיצד יוכלו לסייע לעסק. הם גם לא היו כ"כ מעורים במתרחש בעסק, מלבד עזרה בחודשי הקיץ. לאחר מותו של האב – לא הייתה להם ברירה. במשך כל השנים ניהל יאיר ביד רמה ולא דבק בו רבב, עד שלפני כמה חודשים הוא קיבל מכתב מעו"ד, לפיו עובדת לשעבר מאשימה אותו בהטרדה מינית. יאיר היה בהלם מוחלט, הוא לא הבין מאיפה זה הגיע וכמובן שהכחיש כל קשר לעניין. השמועה במפעל התפשטה כמו "אש בשדה קוצים", והוא ראה איך פתאום תוך כמה ימים כל העובדים ובעיקר העובדות מסתכלים עליו אחרת. הוא מקבל מבטים מוזרים הוא חש את ההתלחששויות מסביב לגבו. ביקשתי מיאיר לדעת את כל האמת; מה טיב היחסים שלו עם אותה מתלוננת. יאיר סיפר לי כי סיוון היא עובדת הנהלה שעבדה אצלם במפעל כשנתיים. היא הייתה עובדת די בינונית, אך במשך שנים הם ריחמו עליה מכיוון שהמצב המשפחתי והכלכלי שלה לא היה מזהיר. גיל הוסיף ואמר כי מכיוון שהעסק שלהם היה עסק משפחתי, הייתה הרגשה עם שאר העובדים שמדובר במשפחה אחת גדולה והם לא היה נוהגים לפטר עובדים. יאיר סיפר כי בתחילת העבודה של סיוון במפעל היא רמזה לו כי היא מעוניינת במערכת יחסית רומנטית, אך סירב לה בנימוס. באותה תקופה הוא היה בזוגיות ארוכה עם חברתו, שעם הזמן הפכה לרעייתו. שאלתי את יאיר אם היה נראה שסיוון נפגעה מהסירוב שלו, אך הוא השיב שבאותה תקופה היה נראה שלא. סיוון שלחה לו כמה הודעות בסגנון "אני חושבת עליך" ו"תתן לי צ'אנס", ואף לאחר מכן הצטערה שהעמידה אותו במצב לא נעים. יאיר המשיך ואמר כי אם היה לו את הטלפון הנייד הישן שלו, הוא יכול היה לראות את ההודעות הללו – אך הטלפון שבק חיים והוא לא ברשותו כבר זמן רב. המשכתי והתעקשתי עם יאיר, "לא קרה בניכם שום דבר רומנטי? לא היה מגע? לא אמרת משהו שהיא הייתה יכולה לפרש כהטרדה? " "ממש לא", ענה בנחרצות. במכתב התלונה כתבה סיוון, באמצעות עורך דינה, במשך תקופה ארוכה היא חוותה הטרדה מינית מיאיר וכי הוא רמז לה שבמידה ולא תיענה לדרישותיו המיניות היא תפוטר מעבודתה. גיל התערב ואמר שזו שטות מוחלטת. סיוון ביקשה לצאת לחופשה ובעקבות תקופת העומס במפעל לא ניתן היה לאשר לה זאת. לאחר שהיא קיבלה את הסירוב, היא נעדרה כמה ימים והגישה אישורי מחלה. כאשר ביקשו ממנה להציג אישורים רפואיים נוספים ולהסביר ממה בדיוק היא סובלת, היא לא ענתה להודעות. כאשר הם ראו שזה המצב הם הזמינו אותה לשימוע לפני פיטורין, אך היא לא הגיעה ובסופו של דבר פוטרה. כשבוע לאחר קבלת המכתב התכנסה ישיבה של בעלי המפעל, בה נכחו יאיר, שני אחיו ושני דודיו. הישיבה הגיעה מהר מאד לטונים גבוהים מאד. חיים ואהרון, הדודים של יאיר, ביקשו ממנו להשעות את עצמו באופן מיידי עד לבירור הסופי של התלונה. יאיר לא האמין למשמע אוזניו. לישיבה הצטרפו גם נשותיהם של הדודים, אשר אולי לא היה להן אחוזים במפעל – אך הן עבדו בתפקידים זוטרים, ומכיוון שלבעליהן היו אחוזים הן אף הרשו לעצמן להביע את דעתן ולהשתתף בישיבות. במשך כשעה ישב שם יאיר, כאשר כמעט ולא ניתנה לו הזדמנות להסביר והיחיד שניסה להגן עליו היה אחיו, גיל. האח הנוסף, רון, לא הוציא מילה במשך כל הישיבה. בסוף הישיבה הוחלט שיאיר ישעה את עצמו עד לבירור התלונה. בעקבות ההשעיה שלו מהמפעל, כאשר ברקע התלונה – היה פיצוץ גדול בין יאיר לבין רעייתו, שבסופו הוא עזב את הבית. "איבדתי את מקום העבודה, רעייתי לא מוכנה לדבר איתי ...נהרסו לי החיים על כלום", אמר יאיר ונראה שהוא עומד לפרוץ שוב בבכי. "אנחנו צריכים שתעזור לנו להוכיח שלא היו דברים מעולם", אמר גיל. משימה לא פשוטה, חשבתי לעצמי, אבל ללא ספק מעניינת. למחרת התחלתי בעבודה ... ממצאי החקירה שלי היו מעניינים מאד, עליהם אספר לכם בחלק השני בעוד מספר ימים. * רוצים לראות את הפרקים הבאים של יומנו של חוקר, תעשו "לייק" לעמוד. **אם אהבתם את הסיפור שתפו שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@gmail.com ***תודה רבה לטל חגי & אביעד קפויה על עריכת התוכן. **** הצילום הוא אילוסטרציה. יומנו של חוקר 60 – חלק א' (דצמבר 2017)