מיומנו של חוקר 62 : "נעלם"- חלק ב'
"הייתי מטומטמת, עיוורת, הוא ריסק לי את הלב ולקח לי את כל הכסף"
כזכור שירה סיפרה לי על בן הזוג שלה, נועם, אותו היא פגשה לפני מספר חודשים.
אחרי תקופה קצרה של "ירח דבש" היא הבינה שנועם נמצא בקשיים כלכלים, ולכן הציעה לעזור לו עם הלוואה של 200,000 ₪.
מהיום בו היא נתנה לו את ההלוואה, היא לא ראתה אותו יותר.
שירה ידעה כי שם משפחתו של נועם הוא "חנן", היא ידעה את מספר הטלפון הנייד שלו, את הכתובת בה הוא התגורר ואת סוג הרכב שלו.
התחלנו עם הכתובת. הגעתי לכתובת בה התגורר נועם, ושירה ציינה כי הם היו בדירה מספר פעמים בחודשים האחרונים.
כאשר ביקרתי במקום לא היה איש בבית.
ביצעתי בדיקה ביחס לבעלות על הדירה, והיא הופיעה על שם גברת בשם רות עמרני. חיפשנו קשרים משפחתיים בין גברת עמרני לבין נועם, אבל לא מצאנו קשרים כאלה.
החקירה העלתה כי לגברת עמרני יש שלושה בנים ובת, לאף אחד מהם לא קוראים נועם.
כאשר שוחחנו עם נציג ועד הבית בבניין, היא סיפר כי מדובר בדירה בה התגוררה קשישה במשך 40 שנים.
היא נפטרה לפני כחצי שנה ומאז הדירה לא נמכרה ולא הושכרה לאף אחד.
מוזר, הרי ידוע שנועם היה בדירה עם שירה. "איך זה ייתכן?" חשבתי.
נציג הועד אמר כי הם שמעו רעשים מהדירה כמה פעמים בחודשים האחרונים בלילות, אך הם הניחו שזה אחד מילדיה של גברת עמרני שהגיע לאסוף את החפצים שנותרו בדירה.
כאשר הסתכלתי דרך חלון הדירה, שהיה פתוח, ניתן היה לזהות שמישהו עזב את הדירה בחופזה לפני כמה ימים.
קצה החוט בעניין הדירה לא הוביל לשום מקום.
הטלפון הנייד שהיה רשום ע"ש נועם נותק, והתברר כי מדובר במכשיר שנרכש במזומן (יחד עם כרטיס SIM), ולכן לא היה רשום ע"ש אף אחד.
ביצעתי חיפוש בכל רחבי הארץ ולא מצאתי גבר בגילאים 25-35 שעונה לשם נועם חנן.
נראה שנועם נעלם מעל פני האדמה.
יצרתי קשר עם שירה, שאלתי אותה אם היא זוכרת במקרה עוד פרטים על נועם. אולי הוא סיפר לה על שמות הוריו, חברים או עוד איזה פרט שיוכל לקשר אותנו אליו.
שירה לא הצליחה לחשוב על משהו נוסף.
ביקשתי שתעביר לי את כל התמונות שיש לה בה הם מצולמים יחד, חשבתי שאולי שם אוכל למצוא איזה רמז.
לא ידעתי מה אני מחפש בתמונות, אבל קיוויתי למצוא רמז כלשהו לזהותו האמתית של נועם, משהו שיצליח להוביל אותי אליו.
עברתי על כמה מאות תמונות של נועם ושירה, ולא מצאתי משהו מיוחד.
כאשר הגעתי לצילומים שלהם מסוף השבוע בצימר, זיהיתי ברקע את הרכב עמו הם נסעו לסוף שבוע.
היה קשה לראות את כל מספר הרישוי של הרכב במבט ראשון, אבל לאחר שהעברתי את הצילום למעבדת מחשבים עמה אני עובד, היה ברשותי מספר הרכב.
ידעתי שיש בידי מידע משמעותי, שכן עם הפרטים של בעל הרכב אוכל להגיע לנועם בקלות.
העברתי את מספר הרכב לבדיקה, אז חזר אליי אחד החוקרים שלי ומסר כי הרכב לא מופיע על שם בחור בשם נועם, אלא על שם בחורה בשם הילה עמרני.
"רגע, רגע, רגע ...", אמרתי לעצמי.
חיפשתי מיד בחומר החקירה ביחס לדירה בה התגורר נועם, ומצאתי – בינגו!
הילה עמרני היא בתה של רות עמרני שהופיעה כבעלים של הדירה בה נועם התגורר.
אבל מה הקשר בין הילה לבין נועם?
נזקקתי רק לבדיקה קצרה, וכבר הייתה ברשותי הכתובת של הילה עמרני. מחקירה במקום התברר במהרה כי הילה היא האקסית המיתולוגית של נועם.
גורמים בסביבתם סיפרו כי במשך שנים הם נפרדים וחוזרים אחד אל השנייה כל כמה חודשים, הם אף עמדו לפני חתונה שבוטלה ברגע האחרון.
עוד סופר כי השם המשפחה האמיתי של נועם הוא "חננאל", וזו הסיבה שהוא לא הופיע בחיפושים שלי.
לאחר יום אחד של מעקב במקום זיהינו את נועם עם הילה, וניתן היה לראות ללא ספק כי היא "כבר לא אקסית שלו".
התברר כי נועם לא היה במקרה באותו היום בבית קפה... הוא גם לא במקרה הזמין את אותה מנה כמו שירה.
הוא ידע עליה הרבה פרטים מראש, לא ברור כל כך איך, וידע שיש ברשותה ממון. הוא עקב אחריה וידע שהיא מבלה בבית הקפה הזה.
הוא סמך על הקסם האישי שלו והבין כי היא "טרף קל", והוא יוכל להתחבר אליה בקלות.
החודשים שבאו לאחר מכן היו הצגה מושלמת בכדי לרכוש את האמון שלה ולגרום לה לתת לו כסף.
מהבדיקות שעשינו התברר כי שירה היא לא האישה הראשונה, והוא עשה זאת בעבר לנשים תמימות אחרות שנפלו בפח.
לאחר שמצאתי את פרטיו המלאים של נועם, איתרתי עבור שירה פרטים ביחס לנכסים שרשומים על שמו ועל שם הוריו (שהתברר כי הם חיים ונושמים).
היא מיד הגישה תביעה באמצעות עו"ד בכדי לקבל את כספה.
לאחר כמה חודשים, בהם שירה הצליחה לקבל את כספה בחזרה, היא אמרה לי שהיא הבינה ש"אנשים לא מאמינים לשקרים כי הם חייבים, אלא כי הם רוצים..."
* רוצים לראות את הפרקים הבאים של יומנו של חוקר, תעשו "לייק" לעמוד. **אם אהבתם את הסיפור שתפו שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@gmail.com ***תודה רבה לטל חגי & אביעד קפויה על עריכת התוכן. **** הצילום הוא אילוסטרציה. יומנו של חוקר 62 – (פברואר 2018) – חלק ב
