מיומנו של חוקר 63: "בדיקה לפני החתונה" - חלק ב'
"משהו קורה עם ארוסתי, אני חושב שהיא בוגדת בי", סיפר לי חגי.
כזכור, חגי סיפר לי שהיו כמה מקרים לאחרונה שגרמו לו לחשוד כי לארוסתו, מעיין, יש מישהו אחר.
בעוד כחודשיים הם אמורים להתחתן, והוא רוצה לוודא שהוא לא עושה את טעות חייו.
אז לאחר הודעת סמס מוזרה, הריח של הבושם שהיה על הבגדים שלה, הסיפור ששמע מהחברה של אימו, הוא הבין שהוא חייב לבדוק.
יצאנו למעקב כבר ביום למחרת.
היה נראה שמעיין מנהלת חיים די שגרתיים; יוצאת בבוקר למקום הקבוע בו הרכב שלה חונה ונוסעת בדרך קבועה.
היא מגיעה לחניון הסמוך למקום העבודה, עוצרת לקנות קפה בבית קפה קטן ליד המשרד ומתחילה את יום עבודתה בשעה 08:00.
בסמוך לשעה 16:00 היא חוזרת באותו מסלול אל הרכב ונוסעת הביתה.
באחד הימים היא יצאה לארוחת צהריים עם הבנות מהמשרד שלה, העוקבים שלי לא זיהו שיחה כלשהי עם גבר זר.
ביום הרביעי של המעקב, חגי עדכן אותי שהוא קיבל הודעה ממעיין שהיא נשארת היום עד מאוחר בעבודה, ולכן הוא חושד שזה עלול לקרות היום.
עדכנתי את העוקבים להיות דרוכים, והם תצפתו על שתי היציאות מהמשרד של מעיין. היא לא נראתה יוצאת מהמקום.
בכדי לוודא שלא פספסנו אותה, ביקשתי מאחד העוקבים שיכנס למשרדים בכיסוי ויוודא שמעיין אכן נמצאת במשרד.
למזלנו מדובר היה במשרד קטן, אך העוקב היה צריך תירוץ בכדי להיכנס למשרד. בסמוך למשרד של מעיין הייתה חנות פרחים קטנה.
ביקשתי מהעוקב שלי שיקנה זר פרחים ויעלה איתו למשרד של מעיין.
הוא נכנס פנימה ומסר כי יש לו משלוח פרחים וזרק שם מופרח באוויר, וקיווה שלאף אחת מהפקידות במקום לא בטעות קוראים בשם הזה. הבנות שעובדות במקום הביטו בו במבט מופתע ואמרו לו שהוא טעה במקום – אבל העוקב זיהה שמעיין אכן יושבת שם, וזה מה שהיה חשוב.
בדרך יציאה מהמשרד הוא זיהה קשישה חביבה ברחוב, נתן לה זר הפרחים ואיחל לה יום מצוין, היא לא הבינה למה זה מגיע לה וחייכה.
עדכנתי את חגי – "מעיין אכן עובדת עד מאוחר ...".
"מה קורה פה? יכול להיות שהיא לא נפגשה איתו כמה ימים?" שאל.
"הכול יכול להיות, אבל אני רוצה שננסה לתקוף את זה מכיוון אחר", אמרתי.
"אתה זוכר במקרה את המספר טלפון ממנו התקבלה הודעה ה"סמס" המוזרה? התעניינתי.
"כן", ומיד "ירה" את המספר.
"מי זוכר מספרי טלפון בעל פה?!", חשבתי לעצמי. ועוד לפני שסיימתי את המחשבה המשיך חגי.
"אבל חבל לך על הזמן, ניסינו, אף אחד לא עונה במספר הזה ...", היה נחרץ.
"תן לי קצת קרדיט". אמרתי.
ביצענו בדיקה על הטלפון הנייד המדובר וגילינו די מהר שהוא מופיע על שם דן פריץ, אשר באופן מפתיע רשום שמתגורר בבניין הסמוך לבית הוריו של חגי.
שאלתי את חגי אם הוא מכיר אותו והוא אמר בהפתעה "דן פריץ? הבן של שושנה וישראל פריץ?".
"אני מבין שאתה מכיר אותם", אמרתי.
"שושנה פריץ זו החברה של אימא שלי שפגשתי במאפייה", ענה.
הבנתי מיד שזה לא צירוף מקרים, אבל מה קורה כאן? מה הקשר בין שושנה פריץ (החברה של אימא של חגי), למה שקורה כאן?
עשיתי בירור קצר על שושנה פריץ והתברר כי יש לה מספרה בשכונה שנים רבות, ואם יש משהו שספריות אוהבות לעשות זה לדבר.
יצרתי קשר עם חוקרת שלי שמתאימה בדיוק למשימה ושלחתי אותה לעשות תספורת אצל אותה שושנה. החוקרת הזו היא מדובבת מקצועית, ואם לשושנה יש קשר לסיפור הזה היא תגלה אותו מיד.
החוקרת שלי קבעה עם שושנה בשעה בה המספרה הייתה יחסית ריקה, ולמזלה היה שלב בו היא נשארה לבד עם שושנה.
תוך כדי ששושנה עושה לה צבע בשיער, החוקרת שלי התחילה לדבר. אחת השיטות הידועות בכדי לגרום למישהו לספר על עצמו היא לספר על עצמך.
החוקרת שלי הייתה אלופה בלספר סיפורים, הקשר ביניהם לבין המציאות הוא מקרי לחלוטין, אז זה לא באמת היה משנה. המטרה שלה הייתה לגרום לשושנה להיפתח.
היא בכוונה עשתה טיפול ארוך בכדי שיהיה לה זמן רב לשוחח עם שושנה.
בשלב מסוים סיפרה החוקרת שלי שאחותה עומדת להתחתן בקרוב ומשפחתה לא אוהבת את החתן. הם לא כל-כך יודעים מה אפשר לעשות בנדון.
שושנה צחקה צחוק מרושע לא חשבה פעמיים ואמרה :"תגרמו לה לחשוב שהוא בוגד בה".
"מה זאת אומרת?", התעניינה החוקרת.
"נו מה הבעיה, אפשר לעשות כל מיני דברים בכדי שאחותכם תחשוב שבעלה בוגד בה ...הוא לא באמת צריך לבגוד, אבל צריך לעורר בה את החשד", אמרה וצחקה.
ואז מבלי להתבייש סיפרה כי יש לה חברה טובה, שהבן שלה עומד להתחתן בקרוב וחברה שלה לא אוהבת את הכלה המיועדת.
אחת הסיבות היא שהכלה מגיעה ממשפחה ללא ממון והאם (החברה שלה) חוששת שהיא רוצה לקחת את כל הכסף של בנה.
האם עשתה כל מיני תרגילים בכדי שהבן שלה יחשוב שחברה שלו בוגדת בו...
יותר מזה שושנה לא הייתה צריכה להגיד, הכול כבר היה מובן.
סיפרתי לחגי את מה שהחקירה שלנו העלתה, והוא מיד ניגש לבית אימו להתעמת איתה על הכול.
היא הייתה כל כך מופתעת ולא הבינה איך הוא עלה על זה, אבל היא נשברה והודתה בכל הנאמר. היא אמרה שהיא לא ידעה מה לעשות, אבל הרגישה שהייתה צריכה להפריד ביניהם.
זו היא שהייתה מתקשרת בלילות, היא ביקשה מחברתה, שושנה, שתשלח את ה"סמס" מעורר החשד וגם ביקשה ממנה לספר את הסיפור השקרי של מעיין עם בחור בבית קפה – דבר שלא היה ולא נברא.
הרי היא ידעה את השעה שבה חגי בדרך כלל עוצר במאפייה, והיא דאגה שושנה תפגוש אותו שם "במקרה".
היא ידעה שאם הוא יישמע סיפר כזה ממנה הוא לא יאמין לה, ולכן דאגה שחברה שלה תספר לו את הסיפור הזה.
היא אפילו נכנסה באחד הפעמים לדירה שלהם בתירוץ של "להביא אוכל", הבחינה במעילה של מעיין והתיזה עליו בושם גברי של בעלה.
התרגיל שלה עבד כמעט לחלוטין, רק שהיא לא לקחה בחשבון שיהיה ניתן לעלות על מספר הטלפון הנייד ממנו נשלחה ההודעה.
כאשר חגי סיפר למעיין את כל מה שהיה, היא הייתה המומה מאד.
חגי סיפר לי שכמעט ואימו לא הגיעה לחתונה, אך אחרי שיחות רבות של בני משפחה הם השלימו – עם זאת, עד היום היחסים עם אימו הם לא מה שהיו.
* רוצים לראות את הפרקים הבאים של יומנו של חוקר, תעשו "לייק" לעמוד.
**אם אהבתם את הסיפור שתפו
שרגא איסוף מידע וחקירות
03-5440977 / 050-7404376
shragainfo@gmail.com
** מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק
https://www.facebook.com/private.investigations/
***תודה רבה לטל חגי & אביעד קפויה על עריכת התוכן.
**** הצילום הוא אילוסטרציה.
יומנו של חוקר 63 – (מרץ 2018) – "חמה קרה" חלק ב'
