מיומנו של חוקר 66: "חבר לעת צרה"
"אני צריך שתעזור לחבר שלי, הוא עדיין לא יודע שהוא צריך עזרה ..."
יחיאל סיפר לי שהוא מתקשר בשם חבר שלו, יפתח.
"הוא יודע שאתה מתקשר?", שאלתי.
"לא, אבל אני לא שואל אותו", ענה בנחרצות.
עוד בטרם הספיק יחיאל לספר לי את הסיפור, הסברתי לו שזה לא נהוג מכיוון שחשוב שהלקוח יהיה מעורב בכל הנושא.
"הוא יהיה מעורב, אל תדאג", אמר והמשיך להתעקש: "אשמח שתגיע לפגישה מחר. אני מבטיח לך שיהיה בסדר".
יחיאל הגיע אליי דרך לקוח ותיק, ולכן הסכמתי לבקשתו.
כהרגלי, הגעתי לבית הקפה לפני הלקוח והמתנתי במקום. זיהיתי שני בחורים צעירים בכניסה, הבחנתי כי אחד מהם משוטט בחיפוש עם עיניו, נופפתי בידי והוא ניגש אליי.
אחד מהם היה יפתח, שנראה כי היה שרוי בבלבול. מכך הבנתי, שכנראה יחיאל לא סיפר לו את כל האמת על הפגישה...
"מי זה?", שאל יפתח, תוך כדי התיישבות לצידי בשולחן.
"זה החוקר שסיפרתי לך עליו", אמר יחיאל.
"מה?! אבל דיברנו על זה. אני לא צריך שום חוקר!" כעס יפתח, קם ממקומו והחל ללכת לכיוון היציאה.
יחיאל רץ אחריו וסימן לי בקריצה שהתפרשה בעיני כסימן להישאר במקום.
את המשך שיחתם בחוץ הצלחתי לראות דרך חלון בית הקפה. זיהיתי את יחיאל מושך את יפתח בחולצתו בכדי שיסתובב אליו, ובמשך כמה דקות הם התווכחו בליווי תנועות ידיים מודגשות.
עם השנים, פיתחתי מיומנות קריאת שפתיים ולכן הבנתי את רוב הדברים, היה ניכר שיפתח כעס לאחר שיחיאל הוביל אותו לפגישה מבלי לספר לו את מטרתה האמתית.
לאחר מספר דקות נראה היה כי הוויכוח נרגע. יחיאל שם את ידו על יפתח וליווה אותו חזרה פנימה, עד שהתיישבו בשולחן.
"אני מצטער", אמר יפתח.
"הכל בסדר, זה מובן לחלוטין", אמרתי.
"אתה רוצה לספר?", יפתח רצה שיחיאל יוביל את השיחה.
"כן", יחיאל התרצה. ואז התחיל לספר...
הוא ויפתח חברים מעל ל30 שנים, משנות הגן.
"אין אדם שמכיר אותו טוב יותר ממני, כולל ההורים והאחים שלו", הכריז יחיאל בנחרצות.
יפתח הנהן עם הראש, נראה כי עדיין חש מובך מהסיטואציה.
"משהו לא מסתדר לי עם שיר, החברה שלו". אמר יחיאל.
לפי המשך סיפורו, יפתח ושיר יוצאים ביחד שלוש שנים ולאחרונה יפתח מראה סימנים שהוא מוכן למסד את הקשר.
"שלא תבין אותי לא נכון", אמר יחיאל. "אני הכי שמח בשבילו בעולם... הלוואי ויתחתן כבר. אבל אני לא רגוע, משהו בה מריח לי רע", אמר והחמיץ פנים.
"קרה משהו ספציפי שעורר את החשד?", שאלתי.
יחיאל סיפר כי מהתחלה משהו "לא יושב לו" עם שיר, כל הסיפור שלה היה נראה מסודר מידי, כאילו היה מישהו כתב והכין לה מראש את תסריט חייה.
פעמים רבות לא הייתה מגיעה למפגשים משותפים עם חבריהם, ובכל פעם המציאה תירוצים מוזרים.
"היא עובדת מאוד קשה", התפרץ יפתח.
יחיאל המשיך וסיפר, כי הנורה האדומה "נדלקה" לפני כחודשיים. היה זה ערב שבו שיר כן הגיעה לבילוי משותף בבר, מאורע שהיה מאוד נדיר.
בשלב מסוים היא הלכה לשירותים. במקרה ובמקביל, גם יחיאל הלך לאותו הכיוון.
שיר יצאה לפניו ובדיוק ניסתה לסגור את התיק שלה. באותו הזמן, הוא עמד מאחוריה והבחין כי הוכנסה לשם חבילה מגולגלת של דולרים.
מבלי לשים לב לעניין, שיר המשיכה לכיוון השולחן בו ישבו. יחיאל הצטרף בהמשך.
למרות שבאותו הערב יחיאל המשיך כרגיל, העניין הטריד את מנוחתו.
"מאיפה יש לה את הכסף הזה?", שאל יחיאל בחשדנות.
"יש לך השערה?", שאלתי את יפתח.
"לא יודע", יפתח נע בחוסר נוחות, ואז הסכים לספר:
"שיר עובדת כפקידה בחצי משרה, ואימה מתקיימת מקצבת נכות".
מסיפורו עולה כי בכל השנים שהם יוצאים ביחד, יפתח הוא זה ששילם תמיד עבור הבילויים. הסיבה שהם עדיין לא עברו לגור יחד היא כי שיר מטפלת באימה, ולכן זה היה כרגע בלתי אפשרי מבחינתה.
"היא מסתירה משהו, פשוט לא נשמע לי כל העניין הזה!" התפרץ יחיאל. "אנחנו רוצים שאתה תבדוק מה קורה שם", אמר.
"ואתה שלם עם עניין החקירה?", שאלתי את יפתח.
לאחר היסוס קצר, הוא השיב בחיוב.
וכך יצאנו לחקור אודות סיפורה של שיר, והעלינו ממצאים מעניינים...
על כל אלה ועוד אספר בחלק ב' בעוד מספר ימים.
*אם אהבתם את הסיפור מוזמנים לשתף.
שרגא איסוף מידע וחקירות
03-5440977 / 050-7404376
shragainfo@gmail.com
**עכשיו כל הפרקים של יומנו של חוקר באתר שלנו.
***עקבו אחרי הערוץ שלנו בטלגרם וקבלו עדכונים לפני כולם
https://t.me/shragainfo
****תודה רבה לטל חגי & אביעד קפויה על עריכת התוכן.
****** הצילום הוא אילוסטרציה.
יומנו של חוקר 66 – (יוני 2018) - חבר לעת צרה, חלק א'
