מיומנו של חוקר 70 - חלק ב'
כזכור, רז, בחור צעיר בן 18 ביקש ממני לבצע חקירה ביחס להוריו. הוא סיפר כי בחודשים האחרונים הוריו החלו לריב בצורה קיצונית ולא אופיינית. בנוסף, לפני זמן מה ראה את אמו מחבקת גבר זר מחוץ לביתם. רז ביקש ממני לחקור ולגלות אם אמו בוגדת באביו. כאשר ביצעתי בדיקת רקע על הוריו של רז, שני פרטים לא הסתדרו עם הסיפור שהוא סיפר.
הפרט הראשון שמצאנו, הוא כי אימו של רז (אלינור), הייתה נשואה בעברה לגבר אחר.
הפרט השני שגילינו קשור לאביו של רז, רונן. בעבר, הוא התגורר מספר שנים בעיר כפר סבא. כאשר ביצעתי הצלבות גם ביחס לכתובות קודמות של אימו של רז, עלה שהיא גם התגוררה באותה הכתובת. מדובר בשני פרטים משמעותיים, ומוזר שרז לא אמר לי דבר בנושא. אם ידע אותם, מדוע הסתיר ממני? או שבכלל ייתכן שהוא לא ידע? החלטתי שלפני שאשאל את רז על הנושא, אני צריך לגלות מה עומד מאחורי הסתירות הללו. הבדיקה הראשונה והפשוטה יותר, הייתה לגבי נישואיה הקודמים של אלינור, אמו של רז. בחקירה גלינו שאכן היה הייתה נשואה, כאשר הייתה בת 18. מהר מאד איתרנו את בעלה לשעבר. בטרם יצרנו עימו קשר הרכבנו סיפור כיסוי. הרי לא ידענו את טיב הקשר בין אלינור לבעלה הקודם, ורצינו למנוע מצב שהוא יעדכן אותה בדבר החקירה. לאחר שיחה קצרה, בה הבעל לשעבר לא חשד בכלל, הוא סיפר כי אלו היו נישואין על הנייר בלבד. מכיוון שאלינור רצתה לחמוק משירות צבאי והם היו ביחסי ידידות, הוא הסכים להתחתן כדי שהיא לא תצטרך להתגייס. היום, הם כבר לא בקשר ולא ידוע לו על מצבה הנוכחי. במקביל, יצאנו למעקב אחרי אמו של רז. במשך יומיים ראינו אותה מנהלת חיי שגרה נורמטיביים לחלוטין. היא לא נראתה עם אף גבר זר או ביצעה כל מעשה מעורר חשד שיכול להעיד שהיא בוגדת בבעלה. לאחר ניתוח הממצאים, החלטנו להפסיק את המעקב בשלב זה ביצענו עוד כמה בדיקות, כולל במקום עבודתה של אלינור. שום דבר לא רמז כי לאלינור יש מאהב. ייתכן והסוד שרז מחפש הוא אחר? החלטתי לברר לעומק את הפרט השני שלא הסתדר לגבי הרקע של הוריו, בעניין כתובת המגורים שלהם. ייתכן ורז לא סיפר לי עוד דברים? רונן ואלינור שניהם ילדים יחידים, ללא אחים. הוריו של רונן נפטרו לפני מספר שנים, כמו גם אביה של אלינור. אמא של אלינור (סבתו של רז), היא קשישה סיעודית וכבר שנים רבות שלא מתקשרת עם סביבתה. לכן, לא היו קרובי משפחה מדרגה ראשונה אותם היה ניתן לחקור בנושא. ניגשתי לכתובת הישנה אותה העליתי במהלך החקירה בה התגורר זוג ההורים, בכפר סבא. עברתי אצל כל דיירי הבניין. כולם הפנו אותי לוועד הבית מכיוון שהוא הכי ותיק בבניין וכל השאר חדשים יותר. פגשתי את נציג ועד הבית וסיפרתי לו שאני חבר מהצבא של רונן, וכי זו הכתובת שהייתה לי. אמרתי לו שהייתי מאוד שמח לחדש איתו את הקשר, ואם זה אפשרי לקבל את מספר הטלפון או את הכתובת הנוכחית שלו היום. "הייתי שמח לעזור לך", אמר. "אבל אני הכי ותיק בבניין ואני גר כאן 14 שנים בלבד". הצטער. כלומר, איש הוועד לא נתקל מעולם ברונן כיוון שזה עזב לפני כן. מה שכן הוא סיפר, היה פרט מעניין. הוא שמע על זוג שהתגורר בקומה האחרונה, ועזב לא רחוק ממועד כניסתו לדירה. תוך כדי היסוס רב, הוא אמר שהוא חושב שלגבר קראו רונן, אך הוא לא הכיר אותם ובטח שלא יודע לאן הם עזבו. הבנתי שהכתובת בכפר סבא הייתה מבוי סתום. כאשר עמדתי להיכנס לרכב, ראיתי שלט בכניסה לבניין כתוב בכתב יד (כמעט מחוק לחלוטין), "תיקון נעליים במחיר שווה לכל נפש". התברר כי בצדו של הבניין יש סנדלרייה ותיקה, שם יושב קשיש מעל 40 שנה. ניגשתי אליו. ביקשתי לרכוש שרוכים לנעליים, הוא הגיב באדיבות רבה. לאחר שיחה קצרה סיפר לי שהוא תיקן בעבר אפילו את הנעליים של ראש העיר. שאלתי אם הוא מכיר את כל הדיירים בבניין, והוא סיפר שאין דייר בבניין שלא תיקן אצלו נעליים. כאשר סיפרתי שאני חבר מהצבא של רונן, הוא מיד השיב שהוא זוכר אותו מצוין ומיד ציין גם את אלינור. "משפחה נפלאה" סיפר. "אני הייתי מתקן את העקבים בנעליים של אלינור כל הזמן. אני זוכר שהם הגיעו מרעננה בדיוק באותה תקופה שהם אימצו ילד". המשיך. נשמתי נעתקה. פתאום הבנתי הכל, רז הוא ילד מאומץ.
הודיתי למוכר הנעליים החביב ובכל הנסיעה בחזרה למשרד, חשבתי איך אני מבשר לרז את הבשורה וכמה אני מעריך אותו על האומץ שהיה לו להגיע אלי. מכיוון שלממצאי החקירה שלי תהיה משמעות גדולה על חייו של רז, קבעתי איתו פגישה נוספת כדי לבשר לו על הממצאים פנים מול פנים. רז נדהם. במשך מספר דקות הוא ישב מולי שותק, והיה נראה כאילו הוא עומד לפרוץ בבכי. למרות הקושי, הוא עצר את עצמו. הוא נפרד ממני לשלום, מבלי להוסיף יותר מידי. אחרי שבועיים רז התקשר אלי, הסביר שכעת הכל ברור לו. הייתה לו שיחה עם הוריו בה הוא סיפר להם שהוא יודע שהוא מאומץ. הם היו בהלם, והתעניינו מאד איך הוא גילה זאת. הוא כמובן לא סיפר להם. הם סיפרו לו שבתקופה האחרונה, על רקע הגעתו לגיל 18, הם היו מנהלים ריבים קשים על האפשרות שלו לפתוח את תיק האימוץ. הוויכוח ביניהם התנהל על איך צריך לספר לו על כך שהוא מאומץ. הם התנצלו בפניו שלא סיפרו לו קודם לכן והסבירו שהם פחדו לאבד אותו ורצו לשמור ולהגן עליו עד הרגע האחרון.
בסמוך למועד האימוץ שלו הם עברו לכפ"ס לכמה שנים בכדי שיוכלו לאמץ אותו מבלי "יותר מידי שאלות" מהשכנים או אנשים מהסביבה ורק אחרי שהוא גדל קצת הם חזרו לעיר מולדתם בעניין הבחור שרז ראה במקרה במפתן דלת ביתם, מדובר בעובד הסוציאלי שהיה מייעץ להם בנוגע לבנם. לסיום, רז אמר שכנראה לא סתם הוריו בחרו לו את השם הזה, שמסמל את הסוד הגדול שהם הסתירו ממנו כל חייו.
***עקבו אחרי הערוץ שלנו בטלגרם וקבלו עדכונים לפני כולם https://t.me/shragainfo
*אם אהבתם את הסיפור מוזמנים לשתף. שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@gmail.com
**עכשיו כל הפרקים של יומנו של חוקר באתר שלנו. ****תודה רבה לאביעד קפויה על עריכת התוכן. ****** הצילום הוא אילוסטרציה. יומנו של חוקר 70–חלק ב' (אוקטובר 2018)
