מיומנו של חוקר 82
באמצע חופשה בצפון, קיבלתי טלפון :"שרגא, יש לי חבר שצריך דחוף את העזרה שלך".
האינסטינקט הראשוני שלי היה לא לטפל בחקירות בזמן שאני נמצא בחופשה. אך הפעם, היה זה מקרה מיוחד.
הבחור שהתקשר אלי, סייע לי מספר פעמים בעבר. מאחר והוא היה נשמע במצוקה, הסכמתי לבצע גיחה לאזורו.
הגעתי לקיבוץ קטן למרגלות הכנרת.
"לא ידעתי שיש בתים שהם כ"כ קרובים למים", אמרתי.
"המים כאן הם עניין דינמי", אמר טל, חברי הוותיק.
זמן קצר לאחר מכן, הגיע לכיווני רמי. בחור שלא נראה כבן קיבוץ טיפוסי, ומיד הציג את עצמו בפניי.
בהמשך, התברר כי במשך כל חייו חי בערים גדולות. יתר על כן, מספר שנים חי בארה"ב. לאחרונה, הוא החליט שהוא רוצה שקט ועבר לצפון.
לפתע אמר טל - "בשלב הזה אני אעזוב אתכם. יש לי כמה סידורים באזור ואני בטוח שתסתדרו מצוין". ואז הוא עלה על האופנוע שלו ונעלם.
"אני מצטער שהקפצתי אותך מהחופשה שלך", אמר רמי.
"זה בסדר. פרט לכך שטל הבטיח לי קפה קטן בכדי לסדר את הראש על הבוקר", השבתי בצחוק.
"אין בעיה, גם ארוחת בוקר עליי". וכך, עוד לפני שהספקתי להבין, מצאתי את עצמי אוכל ארוחת בוקר עם רמי.
אחרי שדיברנו קצת פוליטיקה, על החיים בתל אביב לעומת החיים בצפון, ועל כמה קשה להיות עצמאי במדינה שלנו – החל רמי לספר את סיפורו.
לאחרונה, הוא שם לב לכל מיני נזקים שונים לרכוש שלו ולכך שציוד עבודה שלו נעלם.
בתחילה, חשב כי ייתכן והוא שכח את כלי העבודה אצל לקוחות. עם הזמן, הבין כי לא ייתכן שכל מה שקורה הוא מקרי.
המקרה הראשון, היה נזק שנגרם לטנדר שלו.
הוא בירר האם אחד מעובדיו היה מעורב בתאונה, אך כולם הכחישו וטענו שאין ידם מעורבת בדבר.
מספר ימים לאחר שתיקן את הנזק, הוא שוב מצא פגיעה ברכב אך הפעם באזור אחר של הרכב.
כשבוע לאחר מכן, נעלם ארגז כלים שלם שהיה ברשותו. הארגז היה מלא בכלי העבודה שלו. לאחר חיפוש ארוך, הוא לא מצא אותו בשום מקום.
מקרה נוסף, היה כאשר נעלם לו מנוע יקר השייך לאחד מכלי הרכב שלו, ועמד בחצר שלו לפי הרכבה.
"מדובר במנוע יקר מאד. מי שלקח אותו, ידע בדיוק את מה הוא לקח", אמר בכעס.
וכעת הגיע לסיפור המקרה האחרון, שגרם לו להזעיק אותי. הדבר אירע אתמול בלילה, כאשר המחסן שלו נפרץ ונעלם ממנו ציוד רב.
"דיווחת למשטרה?", שאלתי.
"יש לי ניסיון רע עם המשטרה, לכן אני מעדיף שלא". ענה.
בשלב זה קרה לי משהו, שלא קרה לי הרבה זמן.
הייתה לי הרגשה שמישהו מסתכל עלינו, וכאשר הסתובבתי לאחור לא ראיתי אף אחד.
חשבתי לעצמי - "לא ייתכן שאני מדמיין את זה..."
"האם יש מישהו נוסף בבית?" שאלתי את רמי.
הוא השיב – "אשתי עם הילדים בסלון, ושלושת העובדים שלי סיימו לעבוד לפני שעה ושוחררו לביתם".
רמי הסביר לי כי במסגרת עבודתו, המחסן וחדר העבודה שלו הם בחצר הבית שלהם. לכן, חלק מעבודותיהם הם מבצעים בחצר ביתו וחלק מבוצעות אצל לקוחות בחוץ.
"האם יש מישהו שאתה חושד בו?", שאלתי.
"אני לא בדיוק יודע להגיד. האינסטינקט הראשון שלי, הוא שמדובר באחד המתחרים שלי. אבל אין לי מישהו שאני יכול לשים עליו את האצבע", אמר.
הצעתי להתקין מצלמות בכמה מוקדים רלוונטיים בסביבת העסק.
רמי סיפר כי כבר ניסה לבצע זאת פעמיים. אך באופן לא צפוי, מישהו חיבל לו במצלמות.
"מוזר, האם מישהו ידע על כך שהתקנת מצלמות?", שאלתי.
"רק המתקין", אמר.
ביקשתי לראות את המצלמות שהוא התקין. לאחר שזיהיתי אותן, הכול היה ברור לי. רמי התקין מצלמות גלויות ודי מיושנות, כאלה שכל גנב מתחיל יכול לזהות אותם.
"יש לי פתרון בשבילך, וזה אפילו לא יעלה הרבה כסף", אמרתי.
בדרך לרכב, שוב קיבלתי את אותה ההרגשה שמישהו מסתכל עלי. אך הפעם, הסתכלתי לאחור דרך מראת הצד של הרכב. אז מיד הבחנתי בדמות של גבר מציצה לכיווני בין הבתים, אך ברגע שניסיתי להתמקד עליה – היא מיד נעלמה.
לצערי, לא הצלחתי לזהות את הדמות. אבל הייתה לי הרגשה שיש לה קשר לכל מה שקורה פה.
יצרתי קשר עם חבר המומחה למצלמות סמויות, התארגנתי על הציוד הנחוץ, וכבר למחרת חזרתי לרמי.
כאשר יצא מדלת ביתו, רמי ראה אותי יושב על כיסא במרפסת שלו – "כמה זמן אתה פה?", שאל.
"הפעם הבאתי את הקפה מהדרך, באתי קצת לספוג את הכנרת על הבוקר", אמרתי.
"בוא, אני רוצה לראות לך משהו", קראתי לו אליי.
פתחתי את טלפון הנייד שלי והצגתי לו צילום של שתי מצלמות סמויות, כאשר אחת מהן הייתה מכוונות אלינו.
"איפה הן?" הביט מסביבו בפליאה.
"רק אני והדבורים פה מסביב יודעים", צחקתי.
רמי הסתובב במשך 15 דקות ולא הצליח לזהות את המצלמות הסמויות.
לחשתי לו :" אם אתה לא מצאת אותן, אז גם הגנב שלנו לא ימצא אותן".
יומיים עברו וחזרתי למרכז. טרם שמעתי מרמי.
בשעות הערב, קיבלתי הודעת טקסט : "שוב נגנב לי ציוד מהמחסן".
פתחתי את המחשב במהרה, ומייד התחלתי לעבור על סרטונים מהשעות האחרונות.
בשעות הלילה, זיהיתי תנועה חשודה בקרבת המחסן של רמי. לפתע הופיעה דמות לא ברורה, ופניה היו מכוסות באופן חלקי.
לא ניתן היה לזהות את האדם, אך משהו בהתנהגות שלו היה מוזר אפילו לגנב. אחרי שיצא מהמחסן של רמי, עם הציוד ביד, הוא נראה הולך לכיוון הכנרת.
מהמצלמות לא ניתן היה לראות מה הם מעשיו בדיוק. לאחר כעשר דקות של שיטוט לא ברור, הגנב שלנו התרשל ונראה שהוא נכנס לבית הצמוד לביתו של רמי.
"זה השכן שלו, אך מה בדיוק הוא עשה שם, ואיפה הציוד?!".
למחרת בבוקר נסעתי שוב לצפון. הפעם יצאתי מהרכב עם משקפת ושנורקל.
"אתה בא לעבוד או לשחות?", אמר רמי בחצי צחוק וחצי כעס.
"בוא איתי, הבאתי גם בשבילך", והושטתי לו משקפת ושנורקל.
כאשר נכנסנו למים, ניווטתי אותנו לנקודה מסוימת. כאשר צללנו, רמי לא האמין למראה עיניו – כל הציוד שנעלם לו בתקופה האחרונה, היה שרוע ממש כאן, מתחת למים.
"מה קורה פה?", שאל אותי רמי.
"תבדוק עם השכן שלך", והראיתי לו את הסרטון.
התברר כי לפני מספר חודשים, רמי ושכנו הסתכסכו. רקע הוויכוח היה על מקום חנייה השמור לרכבים שלהם.
השכן החליט, כי הדרך לנקום היא להעלים את הציוד של רמי אל תוך מי הכנרת.
כאשר רמי הציג בפני השכן את הסרטונים, השכן היה המום. הוא כמובן לא ציפה לכך ולא האמין שהוא צולם...
כחודש לאחר מכן רמי התקשר לעדכן אותי שהשכן, מתוך חשש שרמי עלול להתלונן במשטרה, החזיר לו כסף עבור כל הציוד שנהרס. כמו כן, הוא דאג שכל הציוד שהושלך לכנרת יפונה.
**אם אהבתם את הסיפור מוזמנים לשתף.
שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@shragainfo.co.il
***עכשיו כל הפרקים של יומנו של חוקר באתר שלנו. ****תודה רבה לאביעד קפויה על עריכת התוכן. ***** הצילום הוא אילוסטרציה. יומנו של חוקר 82 (אוקטובר 2019)
