יומנו של חוקר 101 - חלק שלישי ואחרון (התכשיטים האבודים)
בחלקים הקודמים, סיפרתי לכם על אלונה, נכדתה של גרטה, שביקשה ממני לאתר רכוש גנוב של סבתה (לחלק א' – לחצו כאן, לחלק ב' – לחצו כאן)
מה שהיה מעניין הוא שלאלונה היה חשוד.
לאחר חקירה מאומצת הייתה לי הרגשה כי אנחנו מתקרבים אליו, איתרתי מודעה שפורסמה ברשת שהתאימה לזהות שלו.
הרמתי טלפון למוכר.
הוא סיפר לי על הציור וטען כי הוא קיבל אותו מתנה מאיש עסקים, בעקבות עסקה גדולה שהוא עשה לאחרונה, והוא מעוניין למכור אותו.
קבענו פגישה בכניסה לבניין בו הוא מתגורר, והפלא ופלא, הכתובת שקיבלתי הייתה בהרצליה.
אחד הפחדים הגדולים ביותר בחקירה בכיסוי הוא הפחד להיחשף.
בניגוד למעקבים (המבוצעים מרחוק), וגם במידה ובטעות האובייקט חושד/עולה עליך, אתה נמצא ברכב או אופנוע ויכול פשוט לנסוע מהמקום.
כאשר אתה מבצע חקירה פרונטלית בכיסוי, אתה נמצא במרחק אפסי מהאובייקט, ובמידה והוא עלה עליך, אתה יכול להיות בבעיה גדולה.
הכנתי את המצלמה הסמויה ואת מכשיר ההקלטה, והמתנתי לו מתחת לבניין.
אחרי כמה דקות הוא הגיע.
שוחחתי איתו שיחת חולין, תוך כדי שאני מצלם אותו בסמוי ושולח לאלונה.
היא השיבה לי מיד: "זה הוא!, זה השכן!".
"מדהים", חשבתי לעצמי, זה היה סיכוי קטן אבל הגעתי אליו.
בהמשך נכנסנו למעלית של הבניין והוא לחץ על קומה 15.
פתאום, רגע לפני שדלתות המעלית נסגרו, קרה לי הדבר הכי מפחיד שיכול לקרות לי בסיטואציה כזו.
נכנסו למעלית זוג מכרים שלי.
אני עמדתי בקצה המעלית, ויובל (למזלי) עמד לפני עם הגב אליי.
ראיתי את עיניהן של מכריי נדלקות, כשאחד מהם עומד לקרוא בשמי האמיתי (לא זה שמסרתי ליובל).
הרגשתי את כל הדם שלי עולה לראש.
במידה והוא יפלוט את השם האמיתי שלי, יובל יבין מיד שאני לא מי שאני אומר שאני, ועכשיו אני תקוע איתו במעלית ואין לדעת מה הוא יעשה.
הצלחתי לסמן למכר עם אצבע על השפה סימן של "שתוק", ועד היום אני לא יודע איך, הוא התעשת ורק אמר: "הי....מה קורה נשמה".
יובל מיד התעניין, "אתם מכירים?", שאל את המכר שלי.
"כן השיב המכר, היינו פעם שכנים לפני הרבה שנים".
"באתי לקנות ממנו ציור", התערבתי בשיחה.
המכר שלי הוסיף ליובל: "תקע אותו במחיר, יש לו כסף", וצחק בקול.
אותן דקות במעלית היו הארוכות בחיי, כל הזמן פחדתי שהמכרים שלי יקראו בשמי.
המעלית נעצרה בקומה 14 ושני המכרים שלי יצאו החוצה.
המשכתי עם יובל עוד קומה אחת, בעוד אני מנסה להסדיר את הנשימה והדופק.
נכנסנו אליו לדירה ואחרי שיחה קצרה על פוליטיקה ומצב מחירי הדיור, הוא הראה לי את הציור.
המחיר שהוא ביקש היה חצי מהשווי האמיתי שלו.
סיפרתי לו כי אני צריך לצלם ולמדוד את הציור, בכדי לראות אם הוא מתאים לנו בבית, וכמובן לבדוק עם אשתי.
תוך כדי אני מתקשר לאלונה (שנמצאת עם גרטה), ושולח להם את הצילומים של הציור.
מיד, אני מקבל בהודעה חוזרת: "זה הציור!".
לא יאמן, הגענו אליו.
אם ליובל יש את הציור, יש סביר שיש לו גם את התכשיטים.
אמרתי ליובל שאני מעוניין וביקשתי הנחה קטנה.
הוא התפתל קצת והסכים בסופו של דבר.
הסברתי שאני צריך להוציא כסף ואני אחזור בקרוב.
ידעתי שאם אתקשר למשטרה, הסיכוי שהם יבואו סתם כך, הוא קטן, ואני יכול לפספס הכל.
יום קודם לכך הכנתי את חבר שלי מהצבא, שוטר בתחנה משטרה בעיר, כי אני ניגש לחקירה וייתכן ואצטרך אותו לכמה דקות.
הוא שמע את הסיפור והתרצה מיד.
הוא שוטר תנועה ולא מתעסק ברכוש גנוב, אבל הסברתי לו שאם יובל יראה שוטר במדים הוא יתקפל מיד.
כך באמת היה.
חצי שעה לאחר מכן, כשחזרתי לדירה של יובל, חזרתי עם החבר השוטר.
יובל ניסה להסביר ולחמוק, אבל הוא ראה שאין לו כל כך לאן.
לא לקח הרבה זמן והוא הודה בכל הגניבה, של הציור ושל התכשיטים.
בהמשך הוא סיפר שהוא עקב אחרי גרטה במשך זמן ממושך, וראה כי באחד הימים היא השאירה את מפתח הדירה שלה לנכדתה, מתחת לשטיח הכניסה לבית, והוא ניצל את ההזדמנות ושכפל אותו.
המזל היה שיובל הספיק למכור רק שני תכשיטים מתוך כל התכשיטים שגנב.
לאחר שלקחנו ממנו את כל הרכוש הגנוב, חברי התקשר לחבריו מהמשטרה, והוא נעצר עוד באותו היום.
אלונה הייתה מצד אחד מופתעת, אבל תמיד הייתה לה תקווה שנצליח.
שאר התכשיטים הוחזרו לגרטה.
שרגא איסוף מידע וחקירות
03-5440977 / 050-7404376
shragainfo@shragainfo.co.il
**עכשיו כל הפרקים של יומנו של חוקר באתר שלנו.
*** הצילום הוא אילוסטרציה.
יומנו של חוקר -101 – חלק ג'- (יוני 2022)
Comments