יומנו של חוקר 106- מישהו עוקב אחרי
"מישהו עוקב אחרי", סיפרה לי הלקוחה.
לקוחה כזו לא הייתי לי מעולם.
המקרה אירע לפני כארבע שנים, כאשר בדיוק יום קודם לכן נכנסנו למשרדים החדשים שלנו ברמת החייל.
כאשר המשרד עוד מפוזר עם ארגזים בכל מקום, לפתע אני רואה נערה כבת 17 עומדת בפתח המשרד.
היא נראתה קצת מבוהלת, חוששת, והיה לי ברור שהיא הגיעה למקום הלא נכון.
במשרד הסמוך אלי היה משרד פרסום גדול והייתי בטוח שהיא התכוונה להגיע אליהם.
"הם עוד לא הגיעו הבוקר", אמרתי לה.
"אתם לא משרד חקירות?", הפתיעה אותי הנערה.
"דווקא כן, אבל ממש אתמול עברנו לכאן, איך הגעת אלינו?", התעניינתי. כאשר בעצם רציתי לשאול ״למה הגעת אלינו?״ ומה יש לנערה צעירה לחפש במשרד חקירות, אבל לא שאלתי את זה בשלב זה.
הנערה סיפרה שהיא עוקבת אחרינו ברשתות החברתיות מזה תקופה, היא אוהבת סיפורים בלשיים ולפני כמה ימים ראתה פרסום כי אנחנו עוברים לכתובת חדשה, ממש ליד התיכון בו היא לומדת ולכן חשבה להגיע לבקר אותנו.
ואז היא סיפרה את הסיבה שבגינה היא הגיעה אלינו. "מישהו עוקב אחרי" סיפרה. היא הציגה את עצמה בשם אדווה.
לאדווה היה שיער חום ארוך וחלק, עיני דבש בוהקות וזהיתי כי היא רוצה לספר את סיפור שלה מצד אחד, אך מצד שני יש לה דחף להסתובב ולברוח.
"ההורים שלך יודעים שאת כאן?", שאלתי. בתגובה ענתה כי אין לה אבא וכי היא לא אמרה דבר לאמא שלה.
הסברתי לה שהיא קטינה ואני צריך את האישור של אמה.
אדווה היססה קצת, אבל לא ויתרה ושאלה אם היא יכולה קודם לספר לי את הסיפור בקצרה, רק בכדי להבין אם אני אוכל לעזור לה.
בשלב זה גם אני היססתי, אבל הסכמתי להקשיב לה וצירפתי את אחת החוקרות שלי שתהיה נוכחת בשיחה.
אדווה סיפרה כי בשבוע אחרון מישהו עוקב אחרי לבית ספר ובחזרה, כי היא מפחדת מאד ולא סיפרה את זה לאף אחד.
ביום-יומיים ראשונים היא חשבה היא מדמיינת, אך אחר כך הבינה שזה אותו בן אדם ולאחר שהמשיכה לראות אותו כמה ימים ברציפות הבינה שזאת לא טעות.
בשלב זה הסברתי לה שאני צריך עכשיו אישור של אחד מההורים שלה- "סבתא זה טוב?", היא שאלה.
אדווה סיפרה שסבתא שלה היא החברה הכי טובה שלה, היא עד עכשיו לא סיפרה לה כלום, אבל כנראה שזה הזמן. סיפרה כי היא חוששת לספר לאמא שלה, שתחשוב שהיא ממציאה משהו או שסתם תילחץ.
אדווה התקשרה לסבתא שהתגוררה בסמוך; לא חלפו יותר מחמש דקות וגם הסבתא הייתה אצלי במשרד.
אחרי שהופתעה מהסיפור של אדווה והאומץ שלה להגיע אלינו לבד, היא אמרה לה: "אני מאמינה לך".
הסבתא התעניינה בעלות השירות שלנו והסבירה כי היא מוכנה לשלם את מה שנדרש בכדי להבין מי הבן אדם.
התעניינתי בעדינות אם היא לא רוצה להודיע לבתה, אמה של אדווה, והיא השיבה כי "אין צורך להלחיץ אותה סתם".
סבתא של אדווה סיפרה כי אמה של אדווה היא אדם שעובד מסביב לשעון בכדי לפרנס את המשפחה (אדווה ואחיה הקטן), וזאת מכיוון שהאב לא בתמונה.
לא שאלתי מה קרה לאב והנחתי שבמידה ואדווה או סבַתהּ ירצו לספר לי, אז הן יספרו.
התחלתי לתשאל את אדווה.
"מה את זוכרת מהבחור שעקב אחריך?"
מדובר בבחור עם שיער ארוך אסוף בקוקו, וחבוש בכובע שחור. גוון העור שלו היה לבן והיא מעריכה שמדובר באדם כבן 45-50. היא סיפרה כי באחת הפעמים היא ניסתה לצלם אותו במסווה של שיחת טלפון, אך ככל הנראה הוא הבחין בכך ונעלם באחד הרחובות הצדדים.
לאור העובדה שאדווה סיפרה כי הבחור הזה עוקב אחריה כל יום, מה שנשאר לנו הוא למקם מעקב אחרי העוקב.
למחרת בבוקר חיכינו עם צוות של עוקבים מתחת לבית של אדווה.
קודם לכן היא קיבלה הנחיות מסודרות וביקשתי שתשמור על הליכה רגילה, שגרתית ושלא תראה סימנים של חשדנות.
הסברתי לה שזה חשוב היא לא תסתובב לאחור ושלא תגרום לבחור הזה לחשוד ולהיעלם, המטרה שלנו היא להמשיך לעקוב אחריו – בכדי לראות לאיזה רכב או בית הוא נכנס וכך נוכל לקבל עליו פרטים ולהגיע לזהות שלו.
ואכן מספר דקות אחרי שאדווה יצאה מביתה, זיהינו את הבחור החשוד שמתחיל במעקב אחריה.
אחרי זמן קצר ניתן היה לראות כי לא מדובר במישהו מקצועי, שכן המעקב שלו היה די מרושל וזאת הייתה אחת הסיבות שאדווה הצליחה לזהות את המעקב בעצמה.
עברו עוד מספר דקות ואדווה הגיעה לבית ספר ונכנסה לחצר, ואז זיהיתי את הבחור שולף מצלמה ומצלם את אדווה.
"מה הוא רוצה"? חשבתי לעצמי.
אין ספק שאדווה דייקה ואכן זיהתה שמישהו עוקב אחרי, אבל למה? האם מדובר בעבריין מין כלשהו? האם מישהו שלח אותו? ואם כן? מי ולמה?
המשכנו במעקב אחריו וזהינו אותו נכנס לרכב שלו, רשמנו את מספר הרישוי של הרכב וידעתי שתוך יום או יומיים אוכל להגיע לזהות של הבעלים של הרכב– אבל לא עצרתי כאן.
האינסטינקט שלי אמר לי שלא מדובר בעבריין מין, הוא לא התנהג ככזה ולכן התעלומה הפכה למעניינת יותר.
הבחור נכנס לרכב שלו והחל בנסיעה מחוץ לעיר.
הסיפור רק הפך למוזר יותר.
בשלב מסוים זהינו אותו מחנה את רכבו ליד חוף הים ופורק רגלית.
הבעיה הייתה שהחוף היה יחסית ריק ולכן אם היינו פורקים אחריו, ייתכן והוא היה מגלה את המעקב.
היינו צריכים לחשוב מהר ולאחר סריקה זריזה של השטח, זיהינו כי יש נקודת תצפית מאזור הצוק על כל החוף.
עוקב אחד עלה למעלה עם מצלמה ועדשה עם זום גדול מאד ועוקב שני פרק רגלית, אך שמר מרחק גדול מבלי לתעד.
כמה דקות לאחר מכן הצטרף אל הבחור שלנו בחור נוסף. הם שוחחו בקצרה, החשוד שלנו הראה לו את הצילומים שהוא צילם בטלפון הנייד והוא שלף מעטפה מכיסו ושילם לו.
"מי זה הבן אדם הזה? ולמה הוא משלם למישהו לעקוב אחרי אדווה?", לא היה ברור.
המטרה עכשיו השתנתה והיה עלינו לזהות את הבחור ששילם את הכסף.
החוקר שלי שפרק רגלית ניסה לעקוב אחריו, אך לפתע הוא עלה על טרקטורון שחיכה לו על הים וטס במהירות לאורך החוף ולא ניתן היה לעקוב אחריו. אנחנו הופתענו, לא נערכנו למעקב אחרי טרקטורון.
אבל לא אמרנו נואש, במצלמה של העוקב בתצפית היו עדיין צילומים טובים שלו. קיוויתי שאולי הצילומים הללו יוכלו לקדם אותנו.
נפגשתי עם אדווה וסבתא וסיפרתי להם על יום המעקב ועל כל מה שאירע וביקשתי להציג בפניהם את הצילומים של הבחור שעקב אחריה וגם של הבחור שהוא נפגש איתו.
כאשר הראיתי להם את הצילום הלסת של שתיהן נשמטה ואז אדווה פלטה: "אבא?".
אז כבר לא הייתי צריך לשאול ואדווה וסבתא, הן סיפרו לבד.
מתברר כי לפני שבע שנים אביה של אדווה נקלע לחובות גדולים ועזב את המשפחה ביום בהיר אחד, בלי הודעה, בלי טלפון וברח לחו"ל.
במהלך כל השנים הללו הם לא שמעו ממנו דבר ויש שאמרו שהוא אינו בין החיים.
לאחר שהבנו כי מדובר באביה של אדווה, יצאנו לעוד יום מעקב, אבל הפעם היינו מוכנים ואז גם גילינו היכן הוא נמצא והגענו אליו.
כאשר פגשנו בו הוא הופתע שהגענו אליו.
לאחר שהצגנו את עצמנו הוא מיד פרץ בבכי וסיפר כי הוא חזר לארץ לפני מספר ימים.
הוא חשש עדיין ממספר גורמים שאולי רודפים אחריו מאז שעזב, אבל רצה לדעת מה קורה עם בתו אותה לא ראה כל כך הרבה שנים.
סיפר כי הוא לא עקב אחרי בנו, מכוון הוא לא ידע באיזה בית ספר הוא לומד.
הוא פחד לכתוב לה או למישהו אחר מהמשפחה ולכן ביקש מחבר ותיק שלו, לעקוב אחריה ולתעד אותה למשך מספר ימים, עד שיעזור אומץ ויבין אם הוא יכול לגשת אליה.
נתתי לאביה של אדווה את הטלפון של הסבתא ואמרתי לו שהם מצפים לטלפון ממנו.
כשבועיים לאחר מכן עדכנה אותי אדווה שהיא פגשה את אביה מחדש והוא התנצל וניסה להסביר את כל השנים של הנתק.
עדיין לא רכשתם את הספר שלי? לרכישה: לחצו כאן
שרגא איסוף מידע וחקירות
03-5440977 / 050-7404376
+הצטרפו לערוץ שלנו בטלגרם וקבלנו עדכונים לפני כולם (לחצו כאן)
**עכשיו כל הפרקים של יומנו של חוקר באתר שלנו.
*** הצילום הוא אילוסטרציה.
יומנו של חוקר -106- (נובמבר 2024)
Comments