top of page

יומנו של חוקר 109 - הרמאי (חלק ב')

  • shragainfo
  • לפני 6 ימים
  • זמן קריאה 4 דקות


אז בחלק הראשון סיפרתי לכם על אברהם, שביקש ממני לתפוס רמאי במשחק הפוקר שלהם בבית הדיור המוגן בו הוא התגורר (לקריאת החלק הראשון לחצו - כאן).

אברהם סיפר לי על חמשת השחקנים, שמשחקים איתו.


אורן שחר, יאיר סימן טוב, נוח סלע, מרדכי לוי ואלעד בן גמליאל.

מישהו מהם לדעתו מרמה במשחק, אבל מי?

הבהרנו לאברהם כי אנחנו צריכים למצוא סיפור כיסוי כלשהו שיכול להסביר מדוע בחור בן 45 מסתובב במתחם של דיור מוגן, יום אחרי יום.


אברהם סיפר כי הוא מקושר מאד למנהל הדיור המוגן ומהבחינה הזאת לא תהיה בעיה והוא יעדכן אותו בקצרה במה מדובר ולכן הצוות לא יפנה אלינו בנושא. חשבתי כי עלולה להיות בעיה עם שאר הדיירים.

 אבל אז הבחנתי במשהו מעניין בדיור המוגן, מספר אנשים שמסתובבים עם חולצות ועליהם לוגו של עמותה בשם "ליבי".


שאלתי את אברהם מי האנשים הללו, והוא סיפר כי מדובר במתנדבים שמסתובבים במתחם במהלך כל שעות היום בכדי לעזור לחלק מהדיירים שמתקשים בפעולות שונות – זה יכול להיות בסיוע באכילה, בפעילויות החברתיות או מגבלות פיזיות אחרות אשר המצריכות עזרה נוספת מעבר ליכולותיהם של צוות המתחם.

הבנתי שזה הכרטיס כניסה שלי למתחם.


הגעתי לערב המשחק הראשון שלהם, בו אברהם דאג שאכנס למתחם כשעה לפני שהם משחקים. השולחן שלהם עומד באותו מקום קבוע בחדר המשחקים, ומסביב יש שולחנות שח-מט, סנוקר, עמדת קריאה, ועוד כמה שולחנות משחק בהם חלק מהדיירים משחקים רמי או משחקים אחרים.


ראשית ביצעתי סריקה לשולחן וסביבתו בכדי לבדוק אם מישהו התקין עליו ציוד סמוי, במקביל גם ביצעתי בדיקה יסודית לקלפים לזהות שהם לא מסומנים ולבסוף עשיתי סיור לראות אם יש מצלמות נסתרות באזור בו הם משחקים (מעבר למצלמות הגלויות).


"הכל נקי", שלחתי הודעה לאברהם.

בינתיים החדר התחיל להתמלא בדיירים האחרים שהגיעו לשעות המשחק שלהם, כל חבורה התיישבה בשולחן שלה ואני התיישבתי באזור הקריאה והעמדתי פנים שאני מסדר את הספרים, ובהמשך אף ניגשתי לכמה דיירים ופיתחתי איתם שיחת חולין והתעניינתי אם מישהו מהם צריך את העזרה שלי.


אבל בכל אותו הזמן העיניים שלי היו על המשחק.

ניסיתי לזהות כמה דברים – אם אחד השחקנים מסמן משהו לשחק אחר, אולי מסתיר קלפים או "שולף קלפים" מהשרוול, אולי מישהו הביא איתו ציוד מיוחד או שאולי עושה פעילות חריגה, אך במשך למעלה משעתיים לא זיהיתי שום דבר חשוד.


"אצטרך לבוא שוב", כתבתי לאברהם בדרכי החוצה. "לא ראית כלום?", שאל. "לצערי לא", עניתי.

בפעם השנייה אמרתי לאברהם שאני רוצה דווקא להגיע בשעה האחרונה של המשחק ולא בהתחלה, כי יתכן מאד שאם יש מישהו שמרמה הוא מנצל דווקא את סוף המשחק, כאשר החבורה קצת עייפה מכדי לעשות משהו. הגעתי בשעה מאוחרת יותר, אז נשארו רק שלושה שולחנות: שולחן פוקר של אברהם וחבריו, שולחן של נשים ששיחקו רמי ועוד שולחן מעורב בו שיחקו ברידג'.


אחד מהקשישים בשולחן הברידג', שזיהה אותי מהערב הקודם, סימן לי לבוא לשבת לידו והבטחתי לו שאנסה להבין את חוקי המשחק, תוך כדי שהוא מספר על הנכדים שלו, על השחקנים האחרים וגם את דעתו על המצב במדינה. האוזניים שלי היו איתו, אבל העיניים שלי היו בשולחן הפוקר.


בצפייה ממושכת זיהיתי כל מיני סימנים (בשפת הפוקר "Tells") אצל חלק מהשחקנים, ראיתי כמה מהם מתקרבים לשולחן כאשר הם רואים שיש להם יד חזקה, או שאורן החופר השתתק לפתע כאשר התרגש לראות את הקלפים הטובים שלו ועוד כל מיני סימנים של שחקני פוקר חובבים – אבל שום דבר לא העיד על רמאות.

בהמשך זיהיתי שחלק מהשחקנים מתרשלים ומרימים את הקלפים שלהם גבוה מידי, כך שאפילו שאני שישבתי בשולחן ליד הצלחתי לזהות אותם.


המשחק נגמר ואני יצאתי החוצה, החלטתי לשתות קפה ולתצפת קצת, ורגע לפני שחשבתי שאני מקפל עוד ערב בלי ממצאים זיהיתי משהו חריג.

כאשר כמעט כל השחקנים היו כבר בחוץ, ראיתי מבט חולף בין נח לאחת הקשישות שישבו בשולחן רמי.

עשיתי את עצמי עוזב את המקום, אבל נשארתי בנקודת תצפית, ואז ראיתי שאותה קשישה הולכת לכיוון של הדירה של נוח.


צילמתי אותה בסמוי ושלחתי לאברהם – "מי זו?", שאלתי. "זו גינה", השיב. "מה הקשר שלה לעניין?". "אסביר לך מחר", השבתי.

בדיקה נוספת שלי העלתה שנוח וגינה מנהלים רומן, מי היה מאמין?!.


זה נתן לי זווית הסתכלות אחרת על כל החקירה והבנתי שהמוקד שלי היה במקום הלא נכון.

כשהגעתי בערב השלישי, המבט שלי היה ממוקד בגינה. תוך זמן קצר הבנתי בדיוק מה קורה פה – גינה הקפידה לשבת בזווית בו היא צופה על שולחן הפוקר של אברהם וחבריו. מכיוון שחלק מהשחקנים התרשלו והיו מרימים את הקלפים שלהם לגובה, היא הייתה מצליחה לזהות את הקלפים שלהם ושולחת הודעות לטלפון הנייד של נוח.

עם המידע שהיה לו על הקלפים של חלק מחבריו לשולחן, הוא יכול היה לנצח כמעט בכל יד!.


מכוון שגינה לא חשדה בי בכלל, הצלחתי לתעד אותה מביטה לכיוון השולחן וגם אפילו שולחת את הודעות הטקסט. עם הממצאים האלו הגעתי לאברהם שמצד אחד היה מופתע ומצד שני היה שמח שהוא לא חשד לחינם.

אחרי כשבוע, אברהם סיפר לי כי נוח לא הוזמן יותר לשחק עמם בשולחן, ושהרקע לכל תרגיל ההונאה הזה היה - שלפני כשנה נוח הפסיד לו בקרב על ועד הבית של המתחם.


אברהם כתב לי, מבטיח לך שלהבא נקפיד לשמור את הקלפים שלנו קרוב יותר לחזה.


עדיין לא רכשתם את הספר שלי? לרכישה: לחצו כאן

שרגא איסוף מידע וחקירות

03-5440977 / 050-7404376

+הצטרפו לערוץ שלנו בטלגרם וקבלנו עדכונים לפני כולם (לחצו כאן)

**עכשיו כל הפרקים של יומנו של חוקר באתר שלנו.

*** הצילום הוא אילוסטרציה.

יומנו של חוקר -109 חלק ב- (אפריל 2025)




 
 
 

Comments


Featured Posts
בקרוב יהיו כאן פוסטים ששווה לחכות להם!
שווה להמשיך ולעקוב...
Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook - White Circle
bottom of page